סרגיי החשיך את החדר מלבד הקיר שהיה מול המיטה. לשם, הוא כיוון מנורת לילה שאדן לא ראה. האיש המשונה אך החביב התהלך לו בבית כאחוז תזזית ומהר התיישב לצד המיטה וסיפר לאדן סיפור שלעולם לא יישכח.

על הקיר הופיעה דמות בינונית בעלת שמלה רחבה, כובע משונה ואף מעט מעוקל, מאחוריה היה בית ומסביב עץ אחד ופרח.

היא עמדה שם ונראתה בודדה עד שהגיע גבר בובה, בדיוק בגובה שלה, הוא חבש כובע גם כן. הם הביטו אחד בשני ואדן חשב שהם מאוהבים.