סינפסה

סיפור קצר ומגזין

Synapsa Cover

סינפסה* הוא פרויקט שמשלב בו את האהבה שלי לספרות ואסתטיקה. בפרויקט הזה שילבתי את יכולת הכתיבה יחד עם שילוב מחזקים ויזואליים שנועדו להכניס את הצופה/קורא אל תוך החוויה הסוריאליסטית של גיבורת הסיפור הקצר, פנלופי. פנלופי איבדה את אימה. היא טובעת בחזיונותיה מהעבר בעזרתה של לרינגוספזם העל-מותית, כדי לחזור בזמן ולפתור את החלקים בחייה שלא הצליחה להבין.

This is a School project I am very proud of. As a part of our final semester me and my fellow students are required to design, produce and print a magazine.
My Magazine involves my love of reading, fiction and writing. Synapsa Magazine is actually a short story I wrote a few years before. It is a fantasy short story about a young woman called Penelope who has lost her mom and discovers a new truth about her real family as she is drowning in her own visions with the help of Leringospasm, an unnatural being.

*פרויקט סיום בלימודי עיצוב גרפי בלימודי החוץ של הטכניון, בהנחייתה של יסמין גנזי בן-לולו

LARYNGOSPASM

לרינגו ספזם

*תגובת כיווץ עוויתי חזקה ביותר של שריר הגרון המביא לסגירת פתח הקנה וכך נמנעת כניסה של מים (בעת טביעה), החסימה גורמת לסגירת פתח הקנה, (והנטבע) מאבד את הכרתו.

Synapsa Magazine

בין הצללים של הרחוב ותאורת הדירה שפנלופי הדליקה עם כניסתה, היא הצליחה להציץ שוב בפניה של לרינגוספזם. עיניה של האישה שפנלופי טעתה לחשוב אותה כזקנה, היו מהפנטות. כחולות ושחורות וזוהרות. עמוקות כמו היקום כולו.

Synapsa Open whale

פּנלופּי

פנלופי הביטה בים היא החניקה את רצונה לרוץ אל עבר הגלים ולשחק בהם עד שיכלו כל הכוחות. כשלא הייתה לבדה הייתה חייבת להתחשב באחרים שהיו איתה. רוב האנשים שהיו איתה בוודאי היו נבהלים מאוד מהיעדר הפחד ומחוש ההרפתקנות שלה.

המצאתי לי עולם. עולם שיש בו בריות קטנות שיכולות לנוע בינינו וקוראים להם סילפידים. עולם הבית של הסילפידים נקרא אזואי ומשמעותו “אזור בלתי מיושב וחסר סימני אורגניזמים”. עולמם כל כך משעמם, שהם לא יכולים שלא להגיע אל כדור הארץ ולהתערב בכל דבר שיפה בעיניהם.
   תשוקתם העזה של הסילפידים לרגשות בני האדם ולדרכיהם ההרסניות של בני האדם, מעוררת אותם, הם מפתים את בני האדם אל עולמם השומם ושם הם גונבים את זהותם ומשתמשים בגופם כדי ליצור עוד סילפידים.

העולם שנכתב על הדף, הוא חי, הוא חלק ממני.

הגשם נחלש והשקעים שאזואי פערה בעצמה התמלאו במה שלא היה כלל גשם. לרינגוספזם סובבה את ראשה להביט בביצה המלוכלכת של אזואי. נקישות הבית נשמעו כמו שעון ווסטמיניסטר ישן שהמטוטלת שלו התקשתה עם הזמן. גם פנלופי ראתה את תוצריה של אזואי. היא הייתה בטוחה שהיה זה הים שאותו ראתה תמיד מבין דלת המרפסת. הדחף לרוץ אליו ולהיות חלק ממנו לא נחלש. ליבה כאילו דפק לכיוונו, ללחוש עם הזרמים, "אני לא אוהבת גשם. אני לא אוהבת חורף." היא מלמלה אל הסילפידים.

Synapsa open page
SyanapsaFallingCards

תפריט נגישות